אחד מכל 4 גולשים סובל מלקות שמקשה עליו ולעתים אף מונעת ממנו ליהנות מהאינטרנט – הנגשת אתרים מקלה על בעלי לקויות ראיה, לקויות שמיעה או מוגבלויות מוטוריות לנצל את מלוא האפשרויות שיש ברשת.

מדובר לא רק באינטרס של כולנו, שהרי חברה חזקה היא כזו שדואגת לרווחת החלשים והמתקשים, אלא גם – בקרוב – בחובה על פי החוק: ב-2012 אושרו תקנות שנועדו להבטיח שאתרי האינטרנט, בדיוק כמו כל מקום אליו מגיע כלל הציבור, כולל בעלי מוגבלויות שונות, יהיו נגישים לכולם.

עפ"י התקנות, ששמן הרשמי הוא "תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות)", בעלי אתרים קיימים צריכים להנגיש אותם עד אוקטובר 2016, ואילו אתרים חדשים שייבנו החל מאוקטובר 2015 חיביים להיות נגישים כבר מיום הקמתם.

אילו אתרים חייבים להיות מונגשים ואילו לא בהתאם לתקנות?

לגבי המטרה – הקלה בקושי של כל מי שסובל ממוגבלות ליהנות מהאינטרנט – ישנו קונצנזוס כי היא ראויה וחשובה, אבל התקנות עצמן כבר מושכות לא מעט ביקורת. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר הבהירות סביב השאלה אילו אתרים חייבים להיות מונגשים, ובעיקר הסוגיה האם אתרים פרטיים קטנים יחסית מחויבים גם כן בהנגשה.

עפ"י ההגדרה הפורמלית חובת ההנגשה חלה על "אתרי אינטרנט שמספקים שירות לציבור" או "מידע אודות שירות ציבורי". בנוסף חשוב להדגיש כי התקנות אינן מבחינות בין רשות ציבורית, עמותה הפועלת שלא למטרות רווח וגופים עסקיים פרטיים (חברות או עוסקים מורשים), וכי אי הנגשה עלולה להוביל לתביעה אזרחית – כל אדם שחש נפגע בשל חוסר הנגישות יכול להגיש תביעה שכזו, ללא חובת הוכחת נזק, ולזכת בפיצוי של עד 50,000 ש"ח.

משרד המשפטים ניסה להרגיע את בעלי האתרים הקטנים, והודיע שבלוגים, אתרים של אנשים פרטיים (שלא מוצעים בהם מוצרים למכירה ולא מוצעים בהם שירותים לציבור) ועמודי פייסבוק פטורים מחובת ההנגשה.

בנוסף הדגישו אנשי המשרד כי ישנה אפשרות לבקש פטור (חלקי או מלא) בשל עלויות כלכליות גבוהות מדי או בגלל שמרכיב מסוים בהנגשה פשוט בלתי אפשרי טכנולוגית.

למרות זאת, עורכי דין שמתמחים בדיני טכנולוגיה ואינטרנט טוענים כי עקב הדרך המעומעמת שבה נוסחו התקנות גם בעלי אתרים פרטיים עלולים למצוא עצמם נגררים לבתי משפט ואף נאלצים לשלם קנסות כבדים – כך שבעצם מומלץ לכמעט כולם להנגיש את האתרים שלהם.

מה כוללת הנגשת אתר מבחינה טכנית?

ישנו תקן ישראל (שמספרו 5568) המפרט בדיוק מה נדרש מאתר אינטרנט כדי להיחשב כנגיש, וישנן שתי רמות הנגשת אתרים (A, הנמוכה יותר, ו-AA שמשמעה הנגשה מלאה).

דוגמאות לפעולות שהופכות אתרים לנגישים יותר:

  • הוספת כתוביות לסרטונים (לטובת לקויי השמיעה).
  • מתן אפשרות לנווט באתר באמצעות המקש TAB ולבצע בו פעולות שונות באמצעות המקלדת (לטובת המתקשים להשתמש בעכבר).
  • שימוש בצבעים בולטים ביחס לרקע ובפרט כאלה שיאפשרו גם לעיוורי צבעים לקרוא כל טקסט שהוא.
  • יצירת היררכיות ברורות בכל דף ודף באתר (לטובת בעלי ליקויי ראיה).
  • הוספת תיאורים טקסטואליים לתמונות ולכפתורים מעוצבים (לטובת העיוורים).

נשמע מסובך? לאו דווקא. באתר של עמותת "נגישות ישראל" שמקדמת מאז 1999 את שילוב בעלי המוגבלויות בחברה ניתן למצוא טופס המאפשר בדיקה עצמית של כל אתר כדי לוודא שהוא אכן נגיש – וכל חברת בניית אתרים המכבדת את עצמה כבר ערוכה להקים אתרים בהתאם לתקנות העדכניות וכן לשדרג את אלה הקיימים (כדאי לדעת שבמקרים רבים הנגשת אתר גם משדרגת אותו באופן כללי).