בסוף 2013 נכנסו לתוקפן תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – שורת כללים העוסקים בהתאמות נגישות לכל שירות המוצע לציבור הרחב כך שגם בעלי מוגבלויות שונות יוכלו ליהנות ממנו. במסגרת תקנות אלה נדרשים גם בעלי אתרי אינטרנט שפונים לציבור כזה או אחר להנגיש אותם, כשהדדליין שנקבע הוא אוקטובר 2015 לאתרים חדשים ואוקטובר 2016 לאתרים קיימים.

ישנה עדיין אי בהירות סביב הסוגיה המשפטית האם התקנות מחייבות גם אתרים של עסקים פרטיים (הדעה הרווחת היא שכן), ובכל מקרה בלי קשר ללשון החוק ישנן שתי סיבות טובות מאוד שדי בהן כדי לענות ב"כן!" על השאלה שבכותרת: סולידריות חברתית והרחבת מאגר הלקוחות הפוטנציאליים בצורה משמעותית.

סולידריות חברתית

כשמדובר בגופים ציבוריים או עמותות שהוקמו על מנת לספק שירות מסוים לציבור, הנגשת האתר אמורה לנבוע מהם ומהרצון לאפשר לכל פלחי האוכלוסייה, כולל בעלי מוגבלויות שונות, להשתמש באתר וליהנות ממלוא האפשרויות שהוא מציע.

כשמדובר בעסקים פרטיים המטרה העיקרית היא אמנם רווח כספי, אולם בסופו של דבר גם בעלי עסקים אלה שואפים להפוך את העולם, ובפרט את סביבתם, למקום מעט טוב יותר – והנגשת אתר האינטרנט היא צעד מתבקש, לא מורכב מדי ומתגמל עד מאוד.

הרחבת מאגר הלקוחות הפוטנציאליים

1 מכל 4 גולשים סובל מלקות המפריעה לו להיעזר באינטרנט (בעיקר לקויות ראייה ושמיעה וכן מוגבלות מוטורית המקשה על תפעול העכבר) – אתר שאינו נגיש עבורם בעצם מפסיד מראש 25% מקהל הלקוחות הפוטנציאליים.

בנוסף, הנגשת אתרים תורמת במקרים רבים גם לאופטימיזציה שלהם באופן כללי וע"י כך לשיפור מעמדם בגוגל. כשמוסיפים לכך את הירידה בשיעור הנטישה שגם היא מעלה את ציון האיכות של האתר במנועי החיפוש ואת התדמית הטובה יותר שיש לאתר נגיש ולעסק שדואג לכלל האוכלוסייה מקבלים הזדמנות מצוינת להרחיב משמעותית את מספר הגולשים שיגיעו לאתר, ובעקבות זאת גם את מאגר הלקוחות הפוטנציאליים.

למה להסתכן בפרוצדורות משפטיות יקרות ומיותרות וקנסות גבוהים?

עבור מי שבכל זאת זקוק לנימוק נוסף לכך שהתשובה לשאלה "האם גם אני צריך להנגיש את האתר שלי?" היא "כן" נוצרו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

עפ"י תקנות אלה, בעלי אתרים קיימים שבאוקטובר 2016 לא יהיו נגישים (בהתאם לתקן הישראלי מספר 5568), וכן בעלי אתרים חדשים שייבנו לאחר אוקטובר 2015 ולא יעמדו בתקן הנ"ל, עלולים למצוא עצמם ניצבים בפני תביעה אזרחית. תביעה שכזו יכול להגיש כל אדם שנפגע עקב אי הנגישות, מבלי להידרש כלל לחובת הוכחת נזק – ובעל האתר עלול לשלם קנס של עד 50,000 ש"ח.

בנוסף ניתן לכפות הנגשה על בעלי אתרים ע"י צו מנהלי אותו רשאית להוציא נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות (שהינה יחידה במשרד המשפטים), כשהפרת צו זה מובילה אף היא לקנס בלתי מבוטל. עוד סנקציה כנגד בעלי אתרים סוררים היא תביעה פלילית, שהקנס עליה עלול להגיע גם ל-150,000 ש"ח!

חשוב לציין כי בחלק מהמקרים ניתן לקבל פטור מההנגשה, או הקלות – בין אם בשל חוסר היתכנות טכנולוגית ובין אם בשל "נטל כלכלי כבד מדי" -וזאת באמצעות פנייה מבעוד מועד לנציבות שוויון הזכויות. בכל מקרה ההמלצה היא לא לנצל אופציה זו, גם בגלל שתי הסיבות החשובות הראשונות שהופכות את הנגשת האתרים למשתלמת, וגם בגלל שבסופו של דבר מדובר בסדרת פעולות לא סבוכה מדי שחברת בניית אתרים מקצועית תבצע עבורכם בשמחה.