פרק 4: טכניקות SEO
בפרק הקודם למדנו איך לבצע אופטימיזציה לתוכן שמופיע באתר. השלב הבא באופן טבעי הוא לוודא שמנועי החיפוש מזהים את התוכן, מבינים אותו ונותנים לו את הציון הנכון מבחינתנו. שימו לב – בפרק הזה מופיעים מונחים מקצועיים רבים ובעצם הוא טכני מאוד במהותו. חלק מההמלצות שמופיעות בו תוכלו ליישם גם בלי שליטה טכנית בתחום וחלק מחייבות התעמקות נוספת. בכל מקרה כדאי להבין את העקרונות ובפרט תמצאו כאן תשובות לשאלות חשובות כמו איך גוגל קוראת אתרים, על מה כדאי להקפיד בקשר ל-URL-ים של כל העמודים, איך עובדים נכון מול השרת ואילו כלים יעזרו לנו לעזור לגוגל להבין את האתר – כדי שהציון ישקף את התוכן האיכותי שיצרנו.
מה גוגל “רואה” כשהיא נכנסת לאתר שלכם?
כשבן אדם נכנס לדף אינטרנט באתר כזה או אחר הוא רואה מילים ומשפטים, תמונות ותפריטים, שלל צבעים ובאופן כללי המון מידע שמוצג בשלל דרכים. גוגל, כמובן, לא שולחת אנשים כדי לדעת מה מציע כל אתר אלא תוכנה שנקראת “זחלן” (Crawler) ושרואה משהו אחר לגמרי.
הזחלנים עוברים על הקוד של האתר, שרובו כתוב בשפה שנקראת HTML. הקוד קובע את המיקום של כל פיסת תוכן, באיזה פונט ייכתב כל משפט, מה יהיה גודל הפונט ומה הצבע, מהי מידת הריווח בין פסקאות, איזה רקע יהיה לעמוד, מה יהיו הממדים של כל תמונה, לאן יובילו הקישורים בעמוד, איפה ישובצו תפריטים אם ישנם ועוד ועוד. עוד שפות שבהן משתמשים היום כדי ליצור אתרים עשירים הן ג’אווה סקריפט, JQuery ,Angular ואחרות – בזכותן אנחנו יכולים להציע לגולשים אנימציות, תפריטים דינמיים, סליידרים ואופציות נוספות שמספקות חוויית גולש איכותית.
בשלב הזה אתם מן הסתם אתם שואלים את עצמכם למה בעצם המידע הזה חשוב מבחינתכם. התשובה: כדי לקדם אתר לא צריך לדעת לתכנת ב-HTML או להשתמש ב-AJAX (טכנולוגיה שמאפשרת אלמנטים אינטראקטיביים), אבל כן כדאי להבין את העיקרון הבסיסי – קוד נקי עוזר לזחלנים “לראות” טוב יותר את האתר, ולכן גם לזהות טוב יותר את התועלת שלו לגולשים, וככל שהזחלנים מזהים טוב יותר את התועלת לגולשים, כך הדירוג של הדפים באתר משתפר.
איך מנוע חיפוש מאנדקס תוכן?
דבר נוסף שחשוב לדעת הוא איך מנועי החיפוש מזהים תוכן חדש. דרך אחת היא באמצעות קישורים – בדיוק כפי שאנחנו מגלים אתרים חדשים ולא מוכרים לנו דרך לינקים, גם הזחלנים של גוגל עוברים על הקישורים ומאנדקסים תכנים, רק שהם כמובן עוברים על כל לינק ולינק שהם מזהים. בהתאם כשיוצרים עמוד חדש ורוצים לוודא שגוגל מאנדקסת אותו, כלומר כוללת אותו בתוצאות החיפושים הרלוונטיים, כדאי להוסיף אליו קישורים.
מקום אחד שממנו אפשר לקשר אל עמוד חדש הוא החלק התחתון של האתר, הפוטר. למעשה ניתן להשתמש בפוטר לטובת הצגת מפת HTML – מפה שכוללת את המבנה השלם של האתר.
דרך נוספת לעדכן את מנועי החיפוש אודות תוכן חדש היא באמצעות מפת XML. בניגוד למפת HTML שמיועדת גם לגולשים, מפת XML קריאה רק למנועי חיפוש. השם XML הוא ראשי תיבות של הביטוי eXtensible Markup Language, ובדומה ל-HTML זוהי מעין שפה שמאפשרת לנו לתקשר עם גוגל ושאר מנועי חיפוש, ובפרט להציג את כל הדפים הקיימים באתר בפורמט מיוחד שמבטיח אינדוקס יעיל ומהיר.
במקביל לעמודים שאנחנו רוצים שגוגל תאנדקס כמה שיותר מהר כדי שיתחילו לתרום ל-SEO, יש גם כאלה שאנחנו מעדיפים לא להציג לגולשים. למשל דפים שמיועדים לגולשים ספציפיים שאנחנו בוחרים (מנויים לאתר, חברי מועדון וכו’) וגם עמודי ניסיון. כדי ליידע את גוגל איזה עמודים אנחנו לא רוצים להציג לגולשים משתמשים בתג שנקרא noindex.
אלמנט נוסף שכדאי להיות מודעים לקיומו בהקשר של אינדוקס העמודים באתר הוא robots.txt – קובץ הנחיות לזחלנים של גוגל ושאר מנועי החיפוש שמאפשר לנו לשלוט באופן שבו גוגל מתייחסת למרכיבים השונים של האתר.
כל הפעולות הנ”ל, ובפרט יצירת מפת XML, מחייבות מן הסתם מיומנות טכנית וניסיון. אם במקרה תרצו לעשות זאת בעצמכם, האתר Sitemaps.org עשוי לעזור לכם לבנות את מפת ה-XML והאתר robotstxt.org ילמד אתכם עוד על בניית קובץ ההנחיות.
הכתובת של כל עמוד באתר – דגשים חשובים
ברוב המקרים חשוב ליצור לכל דף באתר URL שייחודי רק לו – ה-URL הוא בעצם תעודת הזהות של העמוד מבחינת מנועי החיפוש – אבל יש גם מצבים שבהם לאותו תוכן יש כמה URL-ים.
במצב שכזה הזחלנים של מנוע החיפוש עלולים להתבלבל, וכאמור המפתח לציון גבוה הוא בהירות ופשטות. כדי לעזור לגוגל להבין את האתר נשתמש ב- Canonical – תג שמבהיר מהו ה-URL ה”אמיתי” של העמוד. גם דרך ה-Google Search Console אפשר לספר למנוע החיפוש מה קורה באתר שיש בו כמה URL-ים לאותו דף.
מצב נוסף שמחייב תשומת לב הוא כשמעבירים תוכן מסוים ממקום אחד באתר למקום אחר. יש 2 דרכים להבטיח שהכפילות לא תבלבל את גוגל: אחת היא 302, או Temporary Redirect, והיא מתאימה למצב שבו העברת העמוד היא לזמן מוגבל (למשל כשמשנים את האתר ורוצים להציג תוכן חשוב בעמוד זמני). במקרים אלה מנוע החיפוש לא משנה את האינדקס שלו, אבל שימו לב – אם תשאירו תג 302 זמן רב מדי, גוגל יתייחס להעברה כקבועה.
האופציה השנייה היא 301, או Permanent Redirect. כפי שניתן להבין מהשם, התג הזה מתאים למקרים שבהם ההעברה היא קבועה ושה-URL הקודם כבר לא רלוונטי למעשה.
כלים שכדאי להשתמש בהם כדי שמנועי החיפוש יבינו את האתר טוב יותר
מנועי חיפוש יודעים לזהות את רוב התכנים ברמה טובה מאוד, אבל יש תכנים ספציפיים שאיתם הם מתקשים – למשל סרטוני וידאו, סקירת מוצרים, מתכונים ועוד. כדי לעזור להם פותחו כלים שונים וכדאי כמובן להכיר אותם.
הכלים הפופולריים ביותר הם Open Graph ,RDFa ובעיקר Schema.org – בעזרת Schema Microdata מנועי החיפוש מבינים מה המשמעות של כל פיסת תוכן ובנוסף יודעים איך לייחס להן תכונות רלוונטיות. מתכון הוא דוגמה מצוינת: כשבן אדם רואה אוסף שורות קצרות מאוד שבכל אחת מהן מילה-שתיים או קצת יותר, ובכל שורה יש מצרך מזון מסוים – למשל “3 בננות”, “2 תאנים בשלות”, “מעט קרח” וכו’ – הוא מבין מיד שזהו מתכון גם בלי לקרוא את הטקסט לפני או אחרי. מנוע חיפוש לעומת זאת מתקשה לפענח את מהות השורות הקצרות שכן הוא רגיל לתכנים עם שורות ארוכות יותר. כאן נכנסת לתמונה Schema, וליתר דיוק ה-Microdata שלה לגבי מתכונים, ו”עוטפת” את התוכן שמוצג לגולשים ב”הסברים” למנוע החיפוש – כך שהוא יבין שיש מצרכים, יש הוראות הכנה, מהו הזמן הנחוץ להכנת המתכון וכו’. בזכות ה-Microdata מנוע החיפוש גם יידע להציג את התוכן הנ”ל לגולשים ה”נכונים”, כלומר אלה שמחפשים מתכון עם המצרכים שמופיעים בו, מתכון קל להכנה או מהיר וכו’.
עוד תוכן שמנועי החיפוש ישמחו לעזרה בהצגתו הם אירועים. במקרים אלה ה-Microdata הרלוונטי כולל את הלוקיישן, מועד האירוע, מחירי הכרטיסים וכמובן שם האירוע. דוגמה נוספת היא תיאור של ספר שמוצג באתר שלכם – עם Schema.org קל ופשוט לספר למנועי החיפוש מהו שם הספר, מי המחבר/ת, מספר העמודים, שנת ההוצאה לאור וכו’. כשלמנוע החיפוש קל לזהות מיד שמדובר בספר וגם לדעת מי כתב אותו, יש כמובן סיכוי גבוה הרבה יותר שהדף באתר שלכם יוצג למי שמחפש ספרים של אותו סופר.
את ההטמעה ממליצים בגוגל וגם בבינג לבצע בעזרת JSON-LD (ראשי תיבות של JavaScript Object Notation for Linked Data), אם כי שני מנועי החיפוש תומכים גם בכלים אחרים שמיועדים למטרה זו.
עבודה נכונה עם השרת
גם לשרת יש השפעה על הדרך שבה מנועי חיפוש “רואים” את האתר, והמטרה, באופן טבעי, היא מקסימום אמינות ומינימום זמן טעינה. הזחלנים של מנועי החיפוש כמובן לא ממהרים לשום מקום, אבל גוגל, בינג וכו’ מבטיחות לגולשים חוויית משתמש איכותית באתרים שמדורגים במקומות גבוהים, וכמובן שואפות לקיים את ההבטחה – ודף שעולה לו לאיטו גורם לרובנו לאבד את הסבלנות (ובחלק גדול מהמקרים גם לצאת מהאתר עוד לפני שבעצם נכנסנו אליו).
כדי להבטיח מהירות, חשוב להתייחס למרכיבים רבים ובהם למשל המיקום של השרת שעליו יושב האתר שלכם: ככל שהוא מרוחק יותר מהמקום שבו נמצאים הגולשים שלכם, זמן הטעינה של הדפים עלול להיות ארוך יותר – וחבל (אגב, ישנם גם פתרונות יעילים למצבים שבהם הגולשים מגיעים ממדינות שונות ברחבי העולם).
אם יש לכם באתר תמונות כבדות או וידאו כדאי להיעזר ב- Content Delivery Network, ועוד אופציה שמומלץ להכיר בהקשר של האצת העלייה של תכנים באתר היא זיכרון מטמון. שימוש במטמון מאפשר לשרת לתקשר עם בסיס הנתונים של האתר שלכם רק פעם אחת עבור כל עמוד. לאחר אותה תקשורת השרת שומר עותק של העמוד וכך הוא יכול לשלוף אותו מידית ולהציג אותו במהירות.
בהקשר של האמינות חובה לבחור שרת שמונע מצבים שבהם גולש מבקש להגיע לדף מסוים ובגלל תקלה נמנעת ממנו האפשרות. ישנם כלים שונים שמספקים אינדיקציה טובה לאחוז ההשבתות שעלולות להתרחש באתר. כמו כן כדאי לקחת בחשבון גם את ההעדפה של גוגל לאתרי HTTPS על פני אתרי HTTP בזכות רמת האבטחה הגבוהה יותר שלהם.
איך להפיק מקסימום תועלת מה-Google Search Console?
אחת הדרכים שבהן אנחנו מתקשרים עם גוגל היא כאמור ה-Search Console. בין האפשרויות שמחכות לכם שם:
* הודעות: התראות, אזהרות ומידע שמנוע החיפוש הפופולרי ביותר חושב שחשוב שתדעו – כך שכדאי לבדוק אותן בתדירות גבוהה.
* Structured Data: מידע אודות נתונים מובנים דוגמת ה-Microdata של Schema.org שכאמור עוזרים לגוגל להבין תכנים ספציפיים.
* HTML Improvement – שיפורים אפשריים כמו למשל טיפול בתוכן משוכפל, כותרות בעייתיות, תוכן לא מאונדקס ועוד.
בנוסף ניתן לקבל דרך ה-Google Search Console מידע מועיל מאוד לגבי ההופעות של העמודים השונים בתוצאות חיפושים, וכך למשל לדעת אילו ביטויים מובילים גולשים לכל דף באתר, לראות מהם הדירוגים שלכם עבור מילות מפתח שונות לאורך זמן, ועוד ועוד.
